28 ק"מ - לא קל

בתכנון היום – ריצת נפח 28 ק"מ. 

עברתי 3 שבועות אינטנסיביים ועצימים. הריצה היום תסכם את אותו מחזור. שבוע הבא מתכוננת הפחתה בעצימות והעומסים, כמו כן לבצע עיסוי ספורט לתחזוקת הגוף. חשוב ביותר!!! 

לא ללכת למעסה רק כאשר מרגישים כאב, אלא ללכת בשוטף. 

קמתי היום בשעה 4 (אוי, איך שאני שונא את זה. ממש קשה לי). מה גם שלא נרדמתי מהר אתמול ויצא שישנתי קצת יותר מ 4 שעות. ממש לא מספיק.  אני טיפוס לילה, קשה לי להירדם בשעות סבירות על מנת לקום מוקדם בבוקר. חייב לראות איך פותרים את הבעיה.

אוכל פרוסה עם דבש, תמר ויאללה, נוסע לכיוון נמל תל אביב. בדרך, מספיק לשתות עוד כחצי ליטר משקה איזוטוני. מגיע לנמל להחנות את הרכב בחניה ומתעצבן שהעירייה חסמה את החניון הענק של התחבורה הציבורית. חניון ששנים שימש אותנו הרצים לחניה בימי שבת בבוקר. 

החניון הענק עומד מיותם וריק מרכבים. מאלץ אותי (ועוד רבים) להחנות בחניה בתשלום. מה נסגר? חסר כסף מדוחות בעירייה?

יודע, קמתי במצב רוח עצבני משהו היום... 

עדין חשוך בחוץ וכמעט ולא רואים רצים בשטח. 

עושה חימום מפרקים ומתחיל בריצה לכיוון פארק הירקון עד רמת החייל. מרגיש את הרגליים כבדות. עומס האימונים עושה את שלו, גם העייפות לא תורמת לעניין. הפעם חייב לרוץ בקצב קליל. "שחרר", אומר לעצמי. מן מנטרה שתחזור על עצמה למשך כל הריצה. 

מגיע לפארק הירקון וממשיך בשביל המוביל ליער בראשית. ברקע שומע קבוצת תנים מייללים שכנראה בעוד מספר דקות אבחין בהם מקרוב. הפכו בני בית באזור וניזונים בעיקר משאריות אשפה ואוכל לחתולים שאנשים מפזרים בשטח. רואה מולי קבוצה של תנים. מנסה להתעלם. לא חודר לשטח שלהם. "שימשיכו להתעסק במה שהם עושים", אומר לעצמי ושלא יתחילו להשתגע. יודע שבדרך כלל הם בורחים אבל התנהגות של חיות בר לא תמיד צפויה. (טוב שלא רץ באזור הכרמל ומתמודד עם עדר חזירי בר...) 

ממשיך הלאה ולוקח מנת ג'ל ראשון. ממש קשה לי הפעם. שבוע שעבר היה לי הרבה יותר קל. ממשיך לכיוון רמת החייל ומסתובב חזרה כאשר השעון מראה 10 ק"מ. 

ככל שהזמן עובר, מלבד העייפות והכבדות, גם החום מתחיל לעשות את שלו. מקפיד ללגום מים ולהרטיב את הראש והגוף בברזיות המפוזרות בפארק. החולצה ספוגה זיעה ומרגיש את משקלה. מזל שהחנתי את הרכב ממש קרוב למסלול כך שמתכנן, כאשר אגיע לאזור החניה, להחליף חולצה ולהמשיך הלאה. רואה את הרכב מרחוק, תוך כדי ריצה מוריד את החולצה ומחליף מהר לחולצה יבשה. איזה הבדל. מרגיש שהשלתי משקל מגופי. 

ממשיך בריצה לכיוון תל ברוך. החום כבר בלתי נסבל. מרגיש עייף. "לא וותר, אתה ממשיך ומסיים". מונע ממחשבות שליליות להשפיע. מפרק את המרחק שנותר למקטעים. זה תרגיל פסיכולוגי שעובד עלי ועבד בעבר. במקום לראות את המרחק כמקטע אחד, המטרה היא לפרק למספר מקטעים. 

מגיע חזרה לנמל, יש עוד ק"מ עד ארומה והקפה... ממש קשה לי היום... זהו, סיימתי. 

לא קל. שמח שסיימתי ועד יותר שמח ששבוע הבא העומס ירד. מגיע בדיוק בזמן. 

שבת שלום