ריצת נפח אחרונה - 18 ק"מ

זהו, מגיע לישורת האחרונה לפני המרתון.

היום נרוץ 18 ק"מ.

קם ב 4:30, אחרי שישנתי/ לא ישנתי כ 4 שעות.

המחשבה על זה שזו הריצה האחרונה וכן בחינה גופנית שהכל עובד תקין, נתן לי אדרנלין וכוחות לקום עם אנרגיות.

מתארגן ויוצא מהבית בשעה 5:00 על מנת להיות בטיילת ראשון לציון ב 5:30.

מחנה את הרכב ומרגיש אחרי תקופה ארוכה של חום בלתי נסבל, רוח קרירה שמלטפת ומזג אוויר שמזכיר תחילתה של תקופה סתווית...איזה כייף.

הולך לכיוון הטיילת ולהפתעתי ריקה מאדם ושקטה. שומעים ברקע רק את רחש הגלים.

כל כך שונה מימי אוגוסט העליזים שבהם מוזיקה מחרישת אוזניים והמוני מבלים עדין היו בסביבה.

מבצע חימום קצר ויוצא לדרכי, לכיוון בת ים, יפו, טייל תל אביב.

הגוף עדין קר ונוקשה וזה מתבטא בקילומטר הראשון. אבל יודע שלאט לאט אכנס לקצב.

מתלהב כמו ילד קטן לרוץ במזג אוויר כזה נעים. אומנם אותו מסלול אך איזה הבדל...

בדרך עוד מבחין בבני נוער שנרדמו על הספסלים הפזורים לאורך טיילת בת ים.

היום בריצה אני רץ עם חולצת המרתון שהכנתי יחד עם גלית (האמת, שאני קניתי חולצה והיא עשתה את השאר...אז מגיע לה את כל הקרדיט).

נזכרתי באיחור לקנות ולעצב חולצת מרתון עם הלוגו שלי ועם דרישות אישיות מה יהיה עליה ואיך.

בדרך כלל, אמורים לבצע את המסכמות עם חולצת המרתון, על מנת לראות שהיא לא יוצרת שפשפות ונעימה במהלך הריצה.

עובר את טיילת בת ים ונכנס לחלק היפואי, שם פוגש רצים, שאת חלקם מכיר. מברכים לשלום ובוקר טוב וממשיכים הלאה.

מנסה לאמוד במרחק איכן תהיה נקודת החזרה שלי, כלומר נקודת ה 9 ק"מ, על מנת להשלים ל 18 ק"מ בכללי.

לפי מספר הקילומטרים שכבר עברתי, אני מניח שזה יהיה בסביבות נמל יפו.

טוב שאני לא מתעסק באומדני מרחק כי ממש לא הייתי קרוב.

עברתי את נמל יפו והגעתי לטיילת צ'ארלס קלור. רק בסופה הגעתי ל 9 ק"מ...

החלטתי להמשיך עוד 500 מטר ולהסתובב כך שבסיום תהיה לי הליכה של קילומטר להסדרת דופק.

רץ בקצב ריצה יחסית מהיר. זה בהחלט לא קצב הריצה שארוץ במרתון, אחרת אני שורף את עצמי על ההתחלה.

אבל סיקרן אותי איך הגוף שלי יגיב לקצב כזה לאורך זמן.

בדרך חזרה לכיוון ראשון, כבר היה ניתן לראות את הזריחה.

קרני שמש ראשונות של היום. מראה קסום על רקע הים.

בתוך תוכי אני יודע שבעוד דרות ספורות, מזג האוויר הנעים יתחלף בשמש "מטגנת".

ממשיך בריצה לכיוון בית פרס.

הריצה המהירה, בשילוב העלייה בחום נותנת סימנים.

אומנם, הקצב כמעט ולא ירד אבל מרגיש את המאמץ.

מאמין שבמרתון עצמו לא אתפתה לפתוח בקצבים מהירים מידי. אומנם בהתחלה זה כייף והגוף "רוקד" על המסלול בקלילות, בתוספת האדרנלין של הזינוק אבל הדבר יתנקם בהמשך.

זהו, סיימתי.

ריצת נפח אחרונה, הגוף עמד בעומס והחולצה עברה את המבחן.

כולי מכוסה בזיעה. מבחין במקלחת בחוף הים. נכנס עם הבגדים והמים הקרירים זורמים ומקררים את כל גופי.

איזה כייף לסיים כך ריצה.