חוסר הוודאות משגע...

אני כבר מספר ימים מושבת. 

בדיקת הקורונה יצאה שלילית, שזה טוב והרגיע אותי אבל מצד שני עדין מרגיש על הפנים. שיעול, גרון אדום ונפוח, חולשה כללית.

הרופאה שולחת אותי לבצע בדיקת משטח גרון, אולי יש דלקת גרון. אבל גם הוא יוצא שלילי. 

המצב מתסכל ביותר. כאבי הגרון לא עוברים ומרגיש כאילו מאות סכינים דוקרים אותי בכל בליעת רוק או אכילה. 

גם החולשה הכללית מדאיגה. 

היום ניסיתי בערב לצאת לרוץ ריצה קלה של 10 ק"מ. היה לי ממש קשה. נלחמתי עם עצמי כדי לסיים. 

ביום ראשון מוזמן לבדיקות דם נוספות. הלוואי וימצאו כבר מה יש, אל מנת שאדע מול מה עומד ואיך ניתן לטפל. 

חלום המרתון מתרחק לו. אני עדין בהכחשה ומנסה לשדר שהכל כרגיל וזה רק עניין של "מכה קלה בכנף" אבל בפנים אני פסימי. 

האם כל האימונים שהתאמנתי בחודשים האחרונים ירדו לטמיון? כל השבתות שבמקום לטייל הקדשתי לריצה, האם זה שווה את זה?

בינתיים בגזרת כרטיסי הטיסה. מסתבר שבגלל המצב חברת "אל על" ביטלה טיסות ובין היתר את הטיסה שלנו שהייתה אמורה לצאת מוינה ב 14 בלילה. הם אוטומטית העבירו אותנו לטיסה של 12 בספטמבר בערב. ממש לא מתאים, אבל בשיחה עם נציגי השירות מסתבר שהטיסה הבאה שיוצאת מוינה תהיה רק ב 19 בספטמבר. בעיה. 

מצאתי טיסת "אל על" שיוצאת מבודפשט, שזה כשעתיים וחצי ברכבת. היינו בהתלבטות האם לקחת את הטיסה שיוצאת ב 15 בספטמבר בשעה 9 בבוקר ונוחתת ממש רגע לפני סגירת השדה (ערב יום כיפור) או ללכת על הבטוח ולקחת את הטיסה של ה  13 בספטמבר שיוצאת ב 23:30. 

הפור נפל, לא רוצים לקחת סיכון שנהיה תקועים ביום כיפור בווינה (סיכון אומנם נמוך אך תקלה במטוס יכולה לדחות את הטיסה לשעה שכבר "אל על" לא תצא). 

אומנם נפסיד יום מהתוכנית במקור, אבל שוב, זה מה יש וצריך לנצל את המקסימום. 

זהו בינתיים. 

מחר אמור לרוץ ריצה של 21 ק"מ. כרגע אני לא רואה את זה קורה, אבל מי יודע.