אימון פרטלק – 42 דקות של שכרון חושים - ערן צ'רני

23 Jun

23Jun

היום בתכנון לבצע אימון מסוג פרטלק.

מה זה אימון פרטלק?

מדובר בשיטת אימון שפותחה בשבדיה בשנות ה 30 של המאה הקודמת. באימון עצמו ישנו משחק בקצבי הריצה ובשונה מאימון הפוגות (אינטרוולים), אין כאן מנוחה בין סט לסט.

מטרת שיטת האימון הנ"ל נועדה לשיפור סף חומצת החלב, תדירות התנועה , סיבולת שריר.

על מנת לבצע אימון פרטלק יש לבצע ריצת חימום טובה כך שהגוף יגיע מוכן לביצוע אימון עצים, שהינו יחסית ארוך.

האימון בוצע בפארק הלאומי בשעה 21:00 (אחרי אימון קבוצת הריצה).

פעם ראשונה שאני עורך את האימון הפרטי שלי אחרי אימון הקבוצה. השיקול היה שבשעות אילו קריר יותר ופחות תנועה של אנשים בפארק.

האמת, הרבה יותר נעים משעה 19:00. הבעיה היחידה היא שאני מגיע הביתה לקראת שעה 23:00.

לא קל אחרי יום עבודה מהבוקר.

מתחיל את האימון בחימום מפרקים שלאחריו מקיף את חורשת הפארק 3 הקפות בקצב ריצה קל – בינוני. סה"כ כ 20 דקות ריצה.

מקרר את הגוף בברזיה, מתנגב ומוכן לאימון המרכזי. אימון הפרטלק.

האימון בנוי מחלוקה לזמנים-

2 דקות – ריצה בקצב גבוה (בסביבות 4:30) ולאחריו 2 דקות בקצב בינוני-גבוה (בסביבות 5:10)

3 דקות - ריצה בקצב גבוה (בסביבות 4:30) ולאחריו 3 דקות בקצב בינוני-גבוה (בסביבות 5:10)

4 דקות - ריצה בקצב גבוה (בסביבות 4:30) ולאחריו 4 דקות בקצב בינוני-גבוה (בסביבות 5:10)

כלומר, סה"כ 42 דקות אימון עצים.

מתחיל את הסט הראשון. 2 דקות מהירות.

הגוף עדין רענן וחזק ומסיים אותו עם אנרגיה לעוד. עובר ל 2 דקות "היחסית קלות". מרגיש את הבדלי המהירויות. לא מדובר במהירות איטית. מתחיל את סט ה 3 דקות. עדין מרגיש חזק. מנסה לא לחשוב שעדין נמצא בשלבי התחלה ויש עוד זמן לסיום. מופתע מעצמי שגם הסט הזה עבר יחסית בסדר.

עובר לשלב הסטים של 4 דקות ריצה. באיזה שלב החלטתי לגוון את המסלול ולצאת מהחורשה ולרוץ בהיקף החיצוני של הפארק.

מסתבר שבאותה שעה חלק מהמסלול היה עמוס אנשים אשר עשו דרכם בפארק לאזור בו שידרו את משחקי הכדורגל מהיורו על מסך ענק (לא לקחתי את זה בחשבון).

נדרשתי לפתח יכולות, בזמן אמת, של סללום וריצה בזיגזג על מנת לא לדרוס אנשים תמימים בדרכי.

מתחיל להרגיש את הקושי. הרגליים מתחילות להיות כבדות. למרות מזג האוויר הנעים, הגוף רותח ומזיע.

שוב מתחיל עם הפסיכולוגיה "בגרוש" ומדבר לעצמי. משכנע את עצמי להמשיך ולא לוותר.

מגיע לאזור בפארק שכנראה העיריה "שכחה" להתקין תאורה. חושך מצרים. אני רץ לאורו של הירח ומקווה מאוד לא למעוד.

מכיר את הקטע הזה באור יום. יודע שיש שם מקומות עם סיכון לנפילה (מרצפות בולטות, בורות). עובר גם את זה.

ברקע שומע קריאות צהלה מאזור מתחם שידורי היורו . כנראה שהובקע שער. מעניין למי?

מה שטוב, המחשבות האלה מונעות ממחשבות שליליות לחלחל פנימה.

עוד קצת ומסיים. לא קל. הרגליים כבדות, מתנשף כמו מעשן כבד....

זהו, עוד אימון עבר. הרגשת סיפוק אדירה.

נתראה באימון הבא....

חימום -

אימון פרטלק -

הערות