התכנון המקורי לאימון היום כלל 45 דקות של אימון מדרגות ולאחריו אימון לחיזוק שרירי בטן ורגליים.
אימון המדרגות, כמה שנראה קליל, סוחט ממני אנרגיות ומאמץ שאני לא משיג בריצות קצרות.
את אימון המדרגות אני מבצע על גבי מכשיר המדרגות שבמכון.
מתחיל במהירות יחסית מתונה, כאשר 2 דקות מוקדשות לעליה של מדרגה בודדת, בכל צעד ואילו 2 דקות הבאות מוקדשות לעליה של 2 מדרגות יחד בכל צעד ואז מעלה במקצת את המהירות.
כך, למשך 45 דקות.
10 דקות ראשונות אכן היו "שלב הנוחות" אולם ככל שהזמן עובר אני מתחיל להרגיש את הקושי.
האמת, שאולי אני מזוכיסט אבל מצד אחד ממש סובל אבל מצד שני אני שמח שבאימון הזה אני מזהה נקודות חולשה שהגוף שלי נדרש לחזק ולתרגל.
כלומר, יש עם מה לעבוד ולא להישאר באזורי הנוחות.
לאחר 45 דקות, שנמשכו כמו נצח מבחינתי, הרגשתי ממש תשוש. כמעט מקביל לריצה ארוכה מעבר ל 30 ק"מ.
ניסיתי לקחת הפסקה על מנת להסדיר נשימה ודופק ולהתחיל את אימון כוח, אולם הגוף היה תשוש.
החלטתי להקשיב לגוף ולוותר.
נדחה את אימון הכוח לפעם אחרת.